טראומה בראייה אנרגטית
כשאנחנו חווים טראומה, אנחנו חווים ניתוק מהגוף הפיזי.
הניתוק הוא פעולה הישרדותית,
במקום להרגיש את מה שאנחנו באמת מרגישים באותו רגע,
אנחנו חווים ניתוק, ולפעמים אפילו רגש אחר לחלוטין
(במקום פחד, גבורה. במקום לבכות, אנחנו צוחקים.
במקום לרעוד, הגוף משתתק)
זוהי אשליה הישרדותית שמאפשרת לגוף באותו רגע לשרוד,
להגיב לסיטואציה, על מנת שנוכל להתמודד איתה רגשית בזמן אחר.
הרגש האמיתי שרצה לבוא לידי ביטוי, נשאר “כלוא” עד הרגע
שנוכל שוב לבטא אותו, להתמודד איתו, לשחרר אותו.
כאשר אנחנו מנותקים מהגוף הפיזי אנחנו נמצאים ב”רוח”.
אנחנו זזים עם הגוף במהלך היום אבל משהו בנו לא באמת מחובר,
לא באמת מרגיש.
יש אנשים שחווים חוויות טראומתיות ממש (תאונת דרכים לדוגמה)
וממש יחוו יציאה מהגוף הפיזי (יציאה אסטרלית לא מכוונת).
ה”רוח” מחכה לחזור לנוכחות מלאה בגוף כאשר היא תרגיש בטוחה בו.
עד אותו זמן יתכן ונרגיש אפטיות, דיכאון, חוסר חיבור לגוף ולדברים ארציים.
במצב אחר, אדם אשר מצא מפלט ב”עולם הרוחניות” אך עדיין לא חזר
אל הגוף והתמודד עם הטראומה, ישאר ב”רוח” ויתכן ויחווה אושר,
שמחה, ואז בצורה קיצונית מצבים של עצב ודכאון.
עליה וירידה רגשית קיצונית.
מפלט ב”עולם הרוחניות” בהתחלה
יכול לתת לאדם באותו זמן דרך נפלאה להתמודד
עם המצב בצורה ראשונית. להכניס שמחה לחיים.
אבל חשוב להבין שעדיין אנחנו נמצאים ב”רוח”
ועוד לא אפשרנו לרוח לחזור אל הגוף.
על מנת להרגיש בטוחים לחוות את הרגש שחווינו בזמן הטראומה,
לבטא ולשחרר אותו, עלינו להרגיש קרקע יציבה ובטוחה, אוהבת ומכילה.
הגוף הפיזי הוא ביטוי של אלמנט האדמה.
אלמנט האדמה קשור גם ליציבות וביטחון שלנו בחיים.
“רגליים על הקרקע”
אדם שחווה טראומה וניתוק מהגוף,
ירגיש גם חוסר יציבות וחוסר קרקוע.
ממקום מסויים אנחנו לא רוצים לחזור לגוף
כי אנחנו לא באמת רוצים להתמודד
עם כל הדברים ש”נכלאו” מאותה חוויה.
ולכן אנחנו מעדיפים לדחות את המועד
ולהישאר ב”רוח” עד שנרגיש בטוחים.
במסורת הסינית הרוח מתוארת כציפור, והלב כקן הציפור.
הציפור מתעופפת עד אשר הקן מסודר ומוכן להכלה,
ואז הציפור יכולה לחזור הביתה,
הרוח, יכולה לשוב אל הלב.
ברגע שאנחנו חווים קרקע יציבה, בטוחה, מכילה ואוהבת,
אלמנט האדמה מתאזן, ומתאפשר לרוח לחזור
בחזרה לנוכחות מאוזנת בגוף.
כאשר אנחנו מוצאים קרקע יציבה, בטוחה, מכילה ואוהבת,
בין אם אנחנו יוצרים אותה ובין אם בטיפול עם אדם
היוצר לנו את התנאים האלו,
מתאפשר לנו לראשונה לחוות את הרגש ממקום של שחרור.
יתכן ונחווה את הרגשות האמיתיים שעלו באותה חוויה,
ולא חווינו במלואם.
יתכן והגוף ירעד, זכרונות יעלו.
הרגשות עולים לאט לאט ממקום של ריפוי.
יכול להיות שנחווה רעד בגוף או פחד
או אפילו את הרגשות והזכרונות האמיתיים
שלא אפשרנו לעצמנו לחוות באותו רגע.
מה שחשוב זה להבין שהדברים עולים בשביל להשתחרר
ולשחרר אותנו מהכאב שנשאר איתנו כל השנים.
זה היה מערכת הגנה של הגוף,
עד שנוכל להתמודד שוב עם אותם רגשות.
ואז משהו נפתח, ואוויר חדש נכנס לריאות.
ואנחנו נושמים שוב.